חפשו מטפל/ת:

מבנה השרירים ופעולותיהם – שיעור 11 בקורס אנטומיה ב'

מבנה השרירים ופעולותיהם – שיעור 11

ספא הארץ – סיום קורס אנטומיה ב' – מבנה השרירים ופעולותיהם

Levator Scapula

ORIGEN

C1-c4 transvers proccesses

INSERTION

חלק העליון של הגבול המדיאלי של הסקאפולה

ACTION

מרים את הסקאפולה

 

מבנה השרירים ופעולותיהם – חזרה על החומר

Flexor digitorum superficialis

Medial condile

 

Common tendon

Lateral Condile

 

Carpal Talans

שניהם יוצאים מהקונדייל המדיאלי והולכים אל כף היד ושניהם אחראיים על כיפוף האצבעות.

ה superficialis יוצא מהמדיאל קונדייל וגם נאחז ברוחב גם ברדיוס וגם באולנה.

 

הגיד הוא בעצם ארבעת הגידים שעוברים באצבעות ועוברים בתעלה הקרפאלית.

בתעלה הקרפאלית עוברים 9 גידים ועצב 1

ארבעה הם של הסופרפישיאליס superficialis

הסופרפישיאליס מגיע עד האצבעות  עד ה Middle Falans ונאחז משני הצדדים.

השריר הבא נושא את אותו שם והוא יוצא מתחתיו וארבעת הגידים שלו גם עוברים בתעלה

גם מהמדיאל קונדייל, יוצאים מאותם מקומות, ארבע גידים עוברים בתעלה – והאחרון התשיעי הוא של האגודל.

העצב המדיאלי – Medial Nerve

העובר ב Carpal Talans

התעלה סגורה ואם יש לחץ, מקבלים עקצוץ והירדמות של האצבעות.

הנקרא – Carpal Talans Syndrom – תסמונת התעלה הקרפלית.

 

הפרופונדוס שולח גיד שמגיע עד הדיסטל פאלאנס.

מגיע לדיסטל פאלאנס כאשר הוא עובר מתחת להתפצלות של הצדדים של ה superficialis.

SUPERFICIALIS מגיע עד ל FALANS השני.

לכן, אם אני מקפל את הדיסטל פאלאנס, זו פעולה של ה  Profundus הפרופונדוס, של הפאלאנס האחרון – קצות האצבעות.

הוא נאחז בצדדים של המידל פאלאנס ויוצא מלמטה אל הדיסטל פאלאנס.

הפרופונדוס בא מתחתיו של ה SUPERFICIALIS המגיע עד ל FALANS השני, ומגיע לדיסטל פאלאנס.

 

Sternocleidomastoid

השם מתאר את השריר – יש לו 2 מקומות

השריר נמצא בחלק הקדמי של הצוואר

2 ORIGEN

STERNUM + CLAVICULA

INSERTION

1 בכל צד

השריר הולך באלכסון לנקודה מאחורה האוזן שנקראת MASTOID PROCCESS

ACTION

האם מפעיל את 2 הצדדים או רק צד 1:

2 צדדים: קיבוע ועושה EXTENSION

רק צד 1: ROTATION

 

SCALENUS

בנוי כמו מדרגות ANTERIOR MEDIAL POSTERIOR  מתחת ל S.C.M

משתלבים אחד בשני ועוברים מאוד קרוב אחד לשני – יחד עם עצבים של הבראכיאל PLEXUS מקלעת העצבים שהולכת אל היד נשבר אל בין הSCALENIEL לצלעות הראשונות העליונות

ORIGEN

חוליות צוואר

INSERTION

צלעות עליונות – שריר עזר בנשימה

ACTION

פלקשן FLEXION

 

Quadratus Lumbarum

המרובה המותני – בגב התחתון האחורי

ORIGEN

TRANSVERS PROCESSES L1-L4

INSERTION

ILLIUM

ACTION

SIDE FLEXION

בתנאי שצד אחד עובד, כי אם 2 הצדדים עובדים הם מנטרלים אחד את השני.

הרבה פעמים עובדים בסגנון סטטי היזומטרי, עובדים חזק ובלי הרבה תנועה או בלי תנועה לפעמים בכלל.

לא משנה את אורכו.

משנה את אורכו ומתקצר – קונצרטי

משנה את אורכו ומתארך – אקצנטרי

נשאר קבוע ללא תזוזה אך מתכווץ – סטטי היזומטרי

 

מהווה חלק מדופן הגב והוא נאחז בדופן 12 של האיליום ולמעשה יוצר לי קיר אחורי.

 

Lateral Compartment

2 שרירים קומפרטמנט – המחלקה הלטראלית לטראליים, שיוצאים מהפיבולה ויורדים למטה ואחד יותר ארוך ואחד יותר קצר הנקראים ויש כאלו שקוראים לשרירים אלו Fibularis:

Peroneus Longus

ORIGEN

קצה הפיבולה

INSERTION

נאחזים בכף הרגלים

ACTION

IVERTION איברשן – התהייה הצידה של כפות הרגליים

  • גלוטאוס 1 פרונאוס 1 – I איי זה רבים

Peroneus Brevis

ORIGEN

קצה הפיבולה

INSERTION

נאחזים בכף הרגלים

ACTION

IVERTION איברשן – התהייה הצידה של כפות הרגליים

  • גלוטאוס 1 פרונאוס 1 – I איי זה רבים

 

לסיכום

LEVATOR SCAPULA

שריר שנמצא בחלק הצידי – אנחנו סימטריים לחלוטין ומדברים על 2 הצדדים

יוצא מחוליות C1-C4 ויורד אל החלק העליון של המדיאל בורדר אוף סקאפולה

ולכן, פעולתו היא ELEVATION OF SCAPULA.

STERNOCLEIDOMASTOID

שריר שמתחיל מ-2 נקודות והולך לנקודה 3

מתחיל מהסטרנום ומהקלביקולה והולך אל מקום שנקרא MASTOID PROCESS

השריר הולך באלכסון, מקדימה וכאילו אחורה היוצר אלמנט רוטציה – ROTATION

ולמעלה ברוטציה אם שני הצדדים עובדים

אם שני הצדדים עובדים , הם די מבטלים אחד את השני

ACCESSORY

מי שמעצבב אותו, עצב קרניאלי מספר 11 – ACCESSORY

עצב קרניאלי מוטורי – יוצא מהקרניום מהגולגולת ויש 12 זוגות.

עצב מספר 11, והוא עצב מוטורי שמעצבב את ה STERNOCLEIDOMASTOID ואת ה TRAPEZIUS.

התנועתיות של הראש היא מאוד חשובה ויחד עם זה יש בה הרבה סכנה וחושבים שיש עצב קרניאלי כדי לקבע את הראש ב:

זעזוע

טראומה

והשרירים האלו יקבעו את הצוואר בזמן טראומה או זעזוע – לעת שמירה על המוח וכדומה.

Scalenus

מורכב מ-3 חלקים, ANTERIOR MEDIAL POSTERIOR

נאחז בצלעות העליונות וביניהם עוברים אלמנטים חשובים כמו ה BRACHIAL PLEXUS

מקלעת הצוואר – של העצבים.

 

באזור כף היד ובאזור המרפק, דברנו על גידים שיוצרים מהחלק הלטראלי מהקונדייל הלטראלי והמדיאלי.

מהלטראלי יוצאים האקסטנסורים של כף היד

ומהחלק המדיאלי יוצאים הפלקסורים של כף היד

2 פלקסורים של האצבעות DIGITORUM SUPERFICIALIS + PROFUNDUS

שניהם יוצאים מהקונדייל המדיאלי לרדיוס + אולנה ועוברים דרך התעלה הקרפלית, כל אחד עם ארבעת הגידים שלו.

ההבדל או לאן הם מגיעים:

SUPERFICIALIS – MIDDLE FALANS

הפרופונדוס מגיע מתחתיו ומגיע עד לדיסטל פלנס.

 

QUANDARUS PLENORUM

מהווה את החלק האחורי בגב התחתון מתחיל מ L1-L4 ונאחז באיליום והתנועה שהוא עושה, כשצד אחד עובד – SIDE FLEXION

 

Peroneus Brevis + Peroneus Longus

נמצאים בלשכה של כף הרגל והשוק ושניהם עושים התהייה הצידה – IVERTION.

 

חזרה על מערכת העצבים

מעבר לתאי הנוירונים יש מעבר לפי 2 כמות של תאים שנקראים תאי גליה.

תאי גליה

תפקידם לתחזק את מערכת העצבים.

אם יש אזורים שנהרסים, אז הם מפנים אותם ואם יש דברים שצריך לתקן הם מתקנים.

אי אפשר לתקן את מערכת העצבים, אך רק תיקונים קטנים שתאי הגליה עושה.

במערכת העצבים המרכזית –

מה שמת, אין חזרה ואין שיקום.

יש רק מקום אחד במערכת הזו שנקר היפוקנפוס, שהוא כן יכול לשנות ולהתפתח והוא קשור בלמידה ובזכרון ועוד יותר ספציפי הוא קשור ב – GPS וניווט.

הוא מאוד מוגדל אצל נהגי מוניות, שצריכים להוביל ברחובות וכו'.

היפוקמפוס היפוקנפוס – החלק היחיד שהוא בר השתנות והתפתחות במערכת המרכזית.

 

במערכת הפריפרית, יש אפשרות לתיקונים וחילופים שהם פגמים וקרעים, לדוגמא אקסון עצב שנחתך,

אפשר להצמיד לו את הקצבות זה מול זה ויהיה אלמנט של חיבור. מתקדם במילימטר בשנה.

 

בניסיון הזה, ישנה קבוצה שלמה שמדברת על תאי גזע שלא נהרסו.

אלו הם תאים שמהווים מקור לכל מיני סוגי תאים, סוגי רקמות שריר , חיבור, עצב, חיבוי.

כל תא גזע יכול להפוך לאחד מאלו.

אפשר לקחת אזור במוח שעבר CVA – שבץ, ונזרע בו תאי גזע והם יתקנו.

וזה הצמיח תאי שריר, בניסוי זה – וכך מנסים עד שידעו איך להגיד לתאי הגזע להתרבות לתאי עצב.

לדוגמא, הם בונים אלמנטים שהם דמויי איבר. היה פרס נובל עם היפני והתאים המיוחדים שהוא מצליח לחקות אותם במעבדה.

יש תפיסה שלמה שמדברת על תאי גזע שהם תרום התמיינות ומהם מתמיינים כל התאים ואם נדע להשריש אותם בכיוון שאנחנו רוצים, אפשר לרפא תאי עצב.

אפשר לבצע זאת במלא תאוריות וגישות, מלאכול את השלייה ולבין להטמיע תאי גזע במקומות מסוימים.

 

חזר על החומר

מיילין

מחלה אוטואימונית – מחלה שבה הגוף תוקף את עצמו

תרשת נפוצה – MS DEMEIALINIZATION – הגוף הורס לעצמו את המיילין

המחלה מתקדמת ומגיעה בהתקפים ולכל התקף יש REMISIA נסיגה והחלמה , לא למצב הקודם ונשארים עם איזה שהוא חסר.

הפולס עובר בין המיילין, ברטטורים – "בסלטות"

הנוירון קשור לרשת מאוד גדולה של נוירונים וכל נוירון מחובר לכ-10000 נוירונים אחרים.

בדקו את המוח של איינשטיין וראו אותו גודל, אך הקשרים וההסתייפויות היו יותר מפותחות וגדולות לכ-20000 נוירונים אחרים. סינרכיה יותר מושלמת.

המעברים והקשרים במערכת הנוירולוגית

בסוג מאוד מיוחד שנקרא סינפסה – מרחב שדרכו עובר הפולס, מגיע לקצה של האקסון בכפתורים הטרמינאליים – יש שם מיטוכונדריה כי צריך לייצר אנרגיה

נוירוטרנסמיטורים – או בעברית מוליך עצבי

יש כמה סוגים של נוירו טרנסמיטור – דופמין נוירו אנדרלין וכו'.

הרעיון הוא, שהסינפסה עובדת קבוע עם אותו נוירוטרנסמיטור ומקבלת רק אותו.

PRE SINAPTI – בועיות קטנות של הנוירו טרנסמיטור

ברגע שפולס מגיע לשם, הוא גורם לשלפוחיות להתפוצץ אל המרווח הסינפטי ונקלט בצד השני ע"י רצפטורים שמתאימים לקלוט אותו וככה עובר המסר בין נוירון לנוירון באמצעות סינפסה.
המרווח ה- SINAPTI

POST SINAPTI – החלק הקולט אחרי מרווח הסינפסה.

עובר ליעד הסופי –

אל נוירון אחר שמעביר את המידע הלאה או שריר בסוף המסלול המוטורי במערכת העצבים הפריפרית.

המסלול המוטורי מתחיל מאזור מסוים במוח ועובר לצד שני ושולט בצד אחד של הגוף.

בקצה הנוירונים בסוף יהיה שריר, במסלול המוטורי.

ויהיו גם עצבים שבקצה יש לי בלוטה, שמפרישה הורמונים, שגם מופעלות על ידי מערכת העצבים.

נוסע מהפריפרייה אל המוח ומעביר תחושות , טמפרטורה, מגע, כימיה, התמצאות במרחב – אוקואספשן

כל זה הולך על המוח, כל הזמן זורם מידע מתמיד אל המוח.

וכל תעלה וכל שרשרת אקסונים מובילה תחושה. מעצמה אדירה של אינפורמציה. ים חוטים שהולכים ממקום למקום.

יש תחנות שנקראות גרעינים, גרגיריונים, שזה צבר של תאים, שתפקידם לעשות בקרה וסינון

 

בקרה כזו, בין כל 2 חוליות יוצא ענף של עצב ספינאלי הוא סגמנט וכל כבל כזה יש בו 2 כבלים אנטריורי ופוסטריורי – כאשר האנטריורי מקבל מידע מהראש ויורד אל העצבב שריר (מוטורי) והפוסטריורי מקבל מהעצבים הפריפריים ומעביר אל המוח את המידע (סנסורי).

לפקודה מוטורית אני לא צריך בקרה או סינון.

לא צריך שמישהו בדרך יערער על הפקודה. במוטוריקה אין ערעור כי זו מערכת רצונית.

אם רוצים לכווץ שרירים, אין צורך בבקרה.

לעומת זאת, בכניסת אינפורמציה, כשהגוף מופצץ באינסוף אינפורמציה כל הזמן, אני כן צריך במערכת הסנסורית, תחנות בקרה .

ההתעבות בעצב עמוד השדרה שיוצא מהחוליות, יש התעבות של עצב, שהיא גם כמן תחנת בקרה.

גנגיליון – התעבות במערכת העצבים, ממש רואים עצב ורואים התעבות. שאומר שיש שם צבר של תאים. משמר הגבול.

ישנם מקומות אחרים שבהם אנו רואים וקוראים לזה גרעינים – נוקלאוס, גרעין מסוים אשר מהווה תחנת בקרה וסינון.

מערכת העצבים, מלאה בתחנות שחלקם נועדו לבקרה ולסינון.

המערכת הרבה יותר מורכבת, אך את הרעיונות האלמנטריים של איך שהיא עובדת, את זה אנחנו מבינים.

הסינון שמגיעה מהפריפריה והולך להיכנס בענף אל עמוד השדרה, יש לי פה גלגיליון, התעבות שמהווה איזה שהוא סינון של אינפורמציה סנסורית.

כשאני יורד ממוחות, אני יורד מהחומר הלבן, מגיע לאזורים שיש בהם גרעינים מסוימים.

גם הגרעינים במוח, הם צבר של תאים שתפקידם הוא לפקח ולתקן.

עיקר האינפורמציה שמסוננת היא כלפי מעלה, לדוגמא:

אדם ששם חולצה בחושך, האדם ידע שיש שם חולצה: המכנו-רצפטורים ידווחו למוח שיש פה חולצה כל הזמן.

עד שאוריד את החולצה לבנתיים הבן אדם מתעלם מהמידע הזה.

יש עוררות.

לפעמים יש עובר חישה ויש טיפו חישה.

יש אנשים שכל מגע קטן, מעורר אותם.

מכירים את זה בפרובלמטיקה הטיפולית.

יש אנשים שהמגע אצלם מאוד מעורר ויש כאלו אשר מאוד מדוכא.

טונוס:

היפר טונוס – השריר תפוס

היפוטונוס – השריר רפוי

לכל דבר יש השלכות ותבניות ופטולוגיות.

יש טכניקות טיפוליות שעוזרות להנמיך או להוריד או להעלות או לנרמל את הטונוס.

רכיבה טיפולית – על סוסים לדוגמא.

 

במים זה טיפול אחר , שנקרא כוח עילוי, שדוחף אותך עם המשקל גוף.

המגע הוא בכל מקום עם המים, לטמפרטורה יש משמעות, לחומרים של המים יש משמעות.

בטיפול בטונוס שרירים, יש לטפל גם בסוסים וגם מים ועוד טיפולים.

 

ברכיאל פלקסוס – מקלעת העצבים הצווארית.

באזור המותני יש עוד פעם פלקסוס ההולכת אל הרגל.

ויש עוד מקלעות, כמובן.

סולאר פלקסוס – מקלעת השמש – אנרגטית ולא פיזית.

 

המוחות – כל הגולגולת מורכבת ממספר מוחות שכל אחד מהם אחראי לתפקוד מסוים.

האזור הראשוני ביותר נקרא גזע המוח. BRAIN STAMP

אחראי על הפעולות ההכרחיות לחיים – כמו דופק, נשימה, לחץ דם – הלא רצוניות.

המערכת אוטונומית מבקרת את כל התהליכים הפנימיים – מאיצה או מאטה אותם, במצבים מסוימים והיא מושפעת ממערכת הורמונאלית – בעזרת המערכת הסימפטתית (מצבי לחץ) והפרא סימפטתית (מצבי רוגע).

ההורמונים משפיעים עליה.

 

האזור הבא במוח, המוח הקטן – הצרבלום – אחראי על הש.ק.ט:

שיווי משקל, קאורדינציה, טונוס.

שאר המוח לא רגיל לאלכוהול.

פגיעה בצרבלום, שנקראת אטקסיה – רואים שהוא הולך בפיסוק ומחזיק את הרצפה, יש לו טונוס לא רגיל.

לדוגמא.

 

המוח הגדול, הסרברום –

שני המוחות האמיספרה הימנית והשמאלית, מחוברות באמצעות הקורקוס קולוסום – או בעברית הכפיס, שהוא גזר של מליוני אקסונים שהולכים מימים לשמאל ומשמאל לימים.

 

הסרברום , מורכב מכמה אונות –

קדמית פרונטאלית

הפרייטאלית

האוקספיטלית

הטמפוראלית

בין הפרונטאלית לפרייטאלית, יש לי סורקוס עמוק שנקרא סנטרל סורקוס, ולפני יש לי גירוס –  פרא סנטרל גירוס ופוסט סנטרל גירוס:

פרא סנטרל גירוס – קורטקס מוטורי של כל הגוף

פוסט סנטרל גירוס – קורטקס סנסורי של כל הגוף

אומנקולוס –

דומה עם כי שונה – סנסורי ומוטורי.

הקורטקס בצבע אפור

האקסונים הם לבנים

ובתוך החומר הלבן, הוא יורד אל פורמן מגנום

בדרך , נוקלאוסים וגרגיליונים – תחנות מעבר ובקרה.

 

מערכת עצבים מרכזית

מערכת עצבים פריפרית

מערכת עצבים אוטונומית – סימפתטית ופרא סימפתטית

תבדקו כל מערכת מתי היא פועלת – אם המערכת הקרדיו ווסקולארית, תעבוד בסימפתטית מאוד ובפרא סימפתטית הרבה פחות.

המערכת תואץ ותוגבר במצב סימפתטי.

 

המערכת הרספירטורית, הנשימתית – תאיץ גם בזמן פעילות סימפתטית – כל זה בכדי לספק לשרירים דם וחמצן, בכדי לבצע פעילות עצומה. מערכת העיכול והרבייה, פחות יעבדו.

הסימפתטית מתחילה מאזור טורקאלי מותני

הפרא סימפתטית מהקרניום (עצב קרניאלי מספר 10 – VAGUS , העצב התוהה והוא מסתובב בכל הגוף וגם בכל האיברים) ומהסאקרום. העצב הפרא סימפתטי הקרניאלי.

הוא מלווה את המערכת הפרא סימפתטית.

במערכת הפרא סימפתטית בעגן אין קשר למערכת הפרא סימפתטית שיוצאת מהאזור הקרניאלי.

בL1 נגמר חוט השדרה, אך ממנו יוצאים שורשי עצבים הלאה.

במרחק מסוים בעמוד השדרה יש לנו שרשרת של גליליונים שמבקרים את התנועה.

שרשרת גלגיליונים שנמצאת בטוראקס – והיא בדרך אל האיברים.

לעומת זאת, במערכת הפרא סימפתטית , הגלגיליונים הם מאוד מקורבים אל האיבר עצמו.

אחד יוצא מהסאקרום והקרניום והשני יוצא מהעמוד שדרה.

הסימפתטית מערכת הגלגיליונים הוא קרוב לעמוד שדרה.

עירור ודיכוי. המאזן ביניהם הוא זה שקובע מה יהיה.

אזור מסוים שמקבל 300 בקשות לא להעביר את הפולס, 400 בקשות להעביר את הפולס, הוא יעבור ואם הבקשות ישתנו , קוראים לזה סיכום במרחב.

יש גרעין במוח שנקרא גרעין הבזאלי, גרעין בסיס ויש בו חומר והחומר הזה, ברגע שהוא מתקלקל, מקבלים מחלה שנקראת פרקינסון.

יש תאים שאומרים תפעיל ויש אלו שאומרים לא תפעיל, ואלו שאומרים לא תפעיל, יש להם פחות ביטוי ואז יוצא שזה תמיד פועל.

מי שאמור לדכא , לא עושה את הדיכוי מספיק ואז יש כל הזמן איזו פעילות.

המערכת האוטונומית, מסתייעת במערכת ההורמונאלית.

אם נקלע במצב מסוים, הגוף יודע לגייס את כל הפחות כדי להתמודד עם זה.

 

המוח הפרונטאלי קשור לקבלת החלטות ולשיפוט חברתי.

האזור הפרייטאלי קשור בתחושות

האזור הטמפוראלי – ראייה

האוקספיטאלי – שמיעה מוזיקה שפה

העוקף הטורקי – צלעטורסיקה, שם יושבת יותרת המוח ההיפופיזה.

 

קרדה אקולה – זנב סוס – לאחר חוט השדרה, יש את שורשי העצבים – זנב הסוס.

חדרים לטראליים, חדר שלישי וחדר רביעי

המעטפות, הפידה מאטר והדורה מאטר וביניהם מצוי נוזל CSF, קורי עכביש, הזורם מהחדרים אל תעלת השדרה ומקיף ומזין את המוח.

מי מייצר את הנוזל? ההפיטל הפנימי של החדרים הלטראליים – מיוצר שם, עובר לחדר השלישי מהשלישי לרביעי ומהרביעי נשפך לחוט השדרה ומקיף את כל המערכות הנוירולוגיות.

השרירים + העצמות + מערכות הגוף + מערכת העצבים.

 

עצמות כף היד –

באזור האולנה – הסקפויד, לונאייד וטרקטרום.

בשורה הבאה – טרפזויד, קפיטייל, והאמת.

עוברים הגידים בתעלה הקרפאלית – 4 + 1 + 4.

ועצב מדיאלי – Medial Nerve

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
מבנה השרירים ופעולותיהם - שיעור 11 בקורס אנטומיה ב'