אוסטאו ארטריטיס – קורס אורטופדיה – שיעור 18

קורונה

יש נגיפים שמתים בחום ויש נגיפים שמתים בקור.

כל נגיף, יש לו טעם אחר.

יש כאלו שרוצים סביבה חומצית, סביבה עם PH גבוה – בסיסית.

יש אוהבים לחות ויש אוהבים מליחות, סוכרים וכדומה.

כל אחד מה שהוא אוהב.

פטריית קנדידה

יש פטריה שנקראת קנדידה, היא חיה על סוכר והיא משתכנת במערכת העיכול והתלונה של נשים שיש להן אותה, היא שהן רוצות מתוק בצורה מטורפת.

הן צריכות להכיל את הפטריה, והיא גורמת לה להטריף אותה לרצות מתוק שרוצה מתוק.

הדרך הנוירו טבעית, היא להמאיט במתוק ולהרוג אותה.

היא גורמת לכאבים ובעיות במערכת העיכול והיא גם גורמת אצל נשים להפרשות לבנבנות גבינתיות מהנרתיק.

טפיל נמצא בתוכך וגורם לך להתאים את החיים שלך לצרכים שלו.

הוא נכנס לתוך התא, ומשעבד את התא לצרכיו והתא משכפל אותו, עד שהוא נהיה הרבה עד שהתא מתפוצץ וכל הווירוסים האלו מתפשטים לתאים אחרים ועושים את זה לתאים אחרים וכך זה מתפשט.

אוסטאו ארטריטיס

אוסטאו ארטריטיס הוא בעצם תהליך של בלאי ושחיקה של כל מרכיבי המפרק.

כאשר יש שימוש , יש בלאי ושחיקה.

אם אנו מסתכלים על מפרק צעיר, כל האלמנטים שלו יתפקדו בצורה טובה.

בואו נמנה מהם המרכיבים שמרכיבים את מכלול המפרק:

  1. קפסולה
  2. סחוס
  3. עצם
  4. רצועות
  5. עצמות
  6. בורסות
  7. נוזל סינוביאלי
  8. סינוביאל ריין בריין. רקמת סינוביאל שנמצאת בחלק הפנימי של הקפסולה, והיא מאוד רגישה לטראומה וכשיש מכה, היא מגיבה בהפרשה של הנוזל הסינוביאלי.
  9. שרירים
  10. גידים

תראו כמה אלמנטים יש לנו שתורמים לתפקוד נכון ויעיל של המפרק.

כל האלמנטים הללו, צריכים לעבוד בצורה סינכרונית טובה, אחד עם השני ואחד מגבה את השני.

אך עם השנים, יש לנו מצב של ירידה כללית ושחיקה ובלאי בכל אחד מהאלמנטים.

יש אלמנטים שהם יותר קריטיים ויש אלמנטים שהם יותר קלים.

הבה נתחיל עם אחד האלמנטים שנשחקים, מתבלעים ונהרסים ללא התחדשות = הסחוס.

להזכירכם, הסחוס הוא רקמה מיוחדת שאין בה הספקת דם. אין כלי דם בתוך הסחוס.

זאת רקמה אשר ניזונה מהנוזל הסינוביאלי, כי הסחוס חייב להיות ניזון ממשהו.

נכון להיום, אין יכולת חידוש של הסחוס.

יש כל מיני תכשירים, קרטילאגו, מגה גלופלקס, שהם טוענים (אלו תוספי מזון) שלטענתם, מגבירים ומחדשים את הסחוס.

בעולם הרפואה, אתם יכולים לכוון את התוצאות שלך.

אתה מגיע למחלקה ואומר שאתה רוצה להגיע לתוצאות מסוימות ואם אתה תורם כמה מליונים למחלקה ואתה מצ’פר את הרופאים, פתאום המוצר שאתה מוכר הוא בראש הכותרות והוא מקבל אישורים.

וזה ידוע בתחום הסוכרת, לדוגמא 5 חברות שמייצרות אינסולין והן רוצות לעבוד עם קופות החולים.

הם רוצים שהרופא יהיה כפוף אליהם, וכך הם מצ’פרים את הרופאים.

כנ”ל לגבי מחקרים, באים למחלקת אורטופדיה ומצ’פרים אותם מאוד.

המחלקה עושה מחקר ואיכשהו התוצאות מאוד מסתדרות עם מה שהמשקיעים רוצים.

לרפואה יועצת, באים סוכנים של מגה גלופלקס וכו’, והיו אומרים שינסו ואז ימליצו לאחרים.

גם בכנסי אורטופדיה, מדברים על כל מיני ניסיונות שנעשו : לקחו חתיכה מהסחוס של הבן-אדם וניסו להרבות אותו במעבדה ואז לשתול אותו.

ונכון להיום, אין משהו דרמטי בעניין.

אחת הרקמות שבאופן משמעותי, עוברת דגנרציה, היא הסחוס.

גם העובי שלו הולך וקטן, וגם מידת המימיות שלו.

יש אנשים שנולדו עם גנים ומפרקים חזקים.

גנטיקה

לאורך חיים יש משמעות (תזונה נכונה, פעילות גופנית מסוימת).

אך כנגד העובדה הזו, בדקו בקהילות עם גיל תמותה גבוה מאוד על הגנטיקה.

אצל היפנים , מאריכים מאוד חיים.

אורך החיים שלהם, הוא שלווה והם יושבים על הרצפה.

אין להם גבינות ובשר והם רק אוכלים פירות ים ואצות.

אחד הדברים הראשונים שמתבלים, זה הסחוס ולסחוס אין תקומה או חזרה.

עם השנים, מה שנראה אלו שינויים דגנרטיביים – ניווניים.

אפשר לראות בצילום, שכתוב “נראו שינויים דגנרטיביים או ניווניים מהברך” הסחוס מאבד מהנפח שלו” – נראה שהמרווח הפרקי הולך ומצטמצם.

הפיקה מכוסה בסחוס – היא נוסעת בתוך התעלה שבין הקונדיילז.

תהליך האוסטאו אטריטיס

בתהליך האוסטאו אטריטיס – מתקיים לגבי כל מפרק, ישנם 3 מרכיבים ותהליכים שמגבירים את קצב האוסטאו אטריטיס של המפרק, דיינו קצב ההתבלות או השחיקה או הבלאי:

  1. טראומות – כל פגיעה או תאונה מאיצה את תהליך הבלאי והשחיקה. דיינו , אם אנו מצלמים מישהו עם ברך שעברה תאונה או ניתוחים וכל מיני דברים אחרים, ומצלמים ברך ימין וברך שמאל, רואים הבדל של כ-10 שנים בערך אפילו.
  2. OVERUSE – שימוש יתר – יכול להיות מעבודה מסוימת ויש לנו מחלות מקצועיות: טייח שמטייח גומר את הכתפיים, רצף גומר את הברכיים וכו’.
    יש הבדל בין תופעה ולא מחלה מקצועית. כמו תופעת הטניס ELBOW.
    המפרקים שלנו בנויים למסת עבודה מסוימת, ואם אנו מגבירים את הפעילות, או יכולים לגרום לשימוש יתר.
    הכמות משתנה מאחד לשני, ויש דברים שאפשר לעשות בפעם אחת ואתה מפסיק ויש פעמים שכל פעם אתה מוסיף על הנזק.
  3. גיל – אם אני מצלם ברך של נער בן 15 או 20, וברך של בן 40 וברך של בן 60, יש הבדל גם בצילום.
    רואים מפרק עם קצת אוסטאו אטריטיס ורואים מפרק עם הרבה אוסטאו אטריטיס.

אחד הדברים שמאיצים מאוד, תהליך של אוסטאו אטריטיס של ניוון , זה טראומה.

שבר רגיל

יש כמה קטגוריות של שברים: לדוגמא איזה כוח צריך בכדי לגרום לשבר רגיל:

  1. אם אני מגיע אל העצם בכוח מאוד גבוה, היא לא תעמוד בזה ותשבר.
  2. הכוח שמופעל רגעית בבת אחת על העצם הוא חזק בכדי שיוכל לעמוד בו.

שבר מאמץ או שבר הליכה

שבר מאמץ או שבר הליכה זהו שבר מסוג אחר, זה כשאני מפעיל לחץ לא מדיי חזק בכדי לשבור את העצם, אך אני מפעיל אותו לאורך זמן.

נוצר שבר מאמץ בדרך כלל לרקדנים, חיילים, אצנים..

זה שבר שקשה לראות אותו.

שבר פתולוגי

שבר פתולוגי, אם אתם רק שומעים על זה או חושדים בזה , לא נוגעים בו בכלל.

אלו כבר לא כוחות, אלא העצם נאכלות מבפנים באופן פתולוגי, או כשיש סרטן שהעצמות מבפנים נאכלות.

מה ההבדל בין פריקה לבין שבר

באורטופדיה יש 2 מושגים מאוד חשובים,, פריקה או שבר:

פריקה

דיסלוקציה – dislocation – פירוק של מפרק

שבר

שבר זה בדרך כלל בעצם.

וכשאני מדברים על תהליך פתולוגי, יש אנשים שכמעט נשבר להם ממגע.

אלו אנשים סיעודיים בדר”כ, חולי סרטן עם כל המורכבות וכו’.

אז אם רק נדמה שיש שבר פתולוגי, בכלל אין להתקרב לבן אדם במגע, בכדי שלא נשבור אותו.

נוגעים בו עם סדין מיוחד המקופל ל-2 ומחזיקים בסדין ומרימים אותו דרך הסדין ומסיעים אותו במיטה, בכדי שלא נגרום לשברים.

יש אנשים שיש להם קריסה של עצמות וחוליות עוברות תמותה.

סרטן ההרמונית

למשל, סרטן ההרמונית שהוא מאוד נפוץ אצל גברים.

הוא גורם או שולח גרורות לחוליות.

לפעמים יבוא אדם הדורש טיפול, ושואלים אותו לחולי ואם הוא מספר שאפילו לפני 10 שנים היה לו, יש מאוד להיזהר כי אין לדעת וזה ייתכן דבר המתבשל מבפנים.

מיפוי עצמות

מיפוי עצמות זו בדיקה שנשלחת על ידי האורטופד, זה אומר שמוצאים את החוליות מחוררות או לא, לדוגמא.

לא מרגישים זאת, אך מרגישים כאב גב תפוס קלאסי.

עושים תחקור אנמנזה, רוצים לדעת אם הבן אדם סבל או לא סבל בעבר, ואם יש איזה רמזים למחלה סרטנית.

כי מלחמה בסרטן, היא מלחמה לא הוגנת, אין מה להתחרות איתו, רק צריך להיזהר לא לעשות דבר.

ועדיף לא להתערב ואם יש חולה שידוע שהוא חולה סרטן, אנו נטפל בו רק באישור של האונקולוג שלו ושהוא יודע מה אנו הולכים לעשות איתו.

לא להתבייש ולא לקחת על עצמכם טיפול בחולה אונקולוגי.

צילום עצמות וסחוס

בצילום יש להסתכל על המרווח הפרקי.

מרווח פרקי צר, זה חלק מהתהליך הדגנרטיבי של השחיקה של המפרק.

תהליך של בניית עצם ואכילת עצם לא נכון, שהעצם אוכלת את עצמה – OVER עצם בולטת במקומות שלא צריך להיות – אוסטאו פיט, זו עצם שנבנתה והיא מיותרת במקומה שבו היא נמצאה.

תהליך זה הוא ייחודי לעצם, וזה לא קורה לסחוס.

עצם היא רקמה מאוד מיוחדת, שאם היא נשברת היא יודעת לתקן את עצמה, במצבים מסוימים.

היא כל הזמן בונה עצם והורסת עצם.

אין דבר כזה בשום דבר אחר, שריר שמת מת, עצבים שמתים מתים.

וורידים ונימים ורקמות רקות, יש להם יכולת רגנרציה מסוימת.

במערכת העצבים הפריפרית יש תאי גליה, שהם בונים ומחדשים.

במערכת העצבים המרכזית אין התחדשות. אלא רק בפריפרית ורק בחלק.

יש איברים כמו כבד, שיש בהם רגנרציה.

כל שריר שעובר חיבור מחדש לאחר טראומה, מתחלש.

לעומת זאת, כל עצם שמתאחה מתחזקת יותר.

כמו מתאגרפים שנותנים אגרופים לבטון ושוברים את המטא קרפלס והעצמות מתחדשות ומתחזקות יותר.

שינויים אוסטאו אטריטיים בהתחלה אדם מרגיש מבחינה קלינית –

  1. כאבים
  2. איבוד טווח תנועה – קושי בתפקוד –
    בשלב ראשון יש עיסוי, שבא בחשבון. תרגילים פיזיוטרפיים – מוביליזציה למפרק, מתיחה וכדומה. פעילות נכונה. שמנים ארומטיים, משחות למיניהם.
    בשלב שני, גם אפשר להשתמש במשחות שמכילות, קמפור, מנטור וחומרים אשר עושים התרחבות של כלי דם – ווזו דילטציה וזה משפר את המטאבוליזם באזור, מאיץ ואנו מעוניינים לשפר.
    אזי, הגוף מזעיק לאזור הזה את הלוחמים שלו ומגייסים כך כוחות, רזרבות ויש הורמונים שפועלים בעניין הזה: אדרנלין, קורטיזול. אשר מיועדים להביא את הגוף להתמודד במצבים קשים ואז, כשיש לך מקום עם מצוקה מסוימת, החומרים שמגויסים עוזרים ובונים ומתקנים את המקום.
    דיקור סיני.

יש מחקרים על מחלות מקצועיות, אחד המקצועות הכי שוחקים הוא רופא שיניים.

  • התנוחות שלו.
  • הוא לא יכול לדבר עם הלקוח, ולכן הטיפול נמשך יותר זמן.

ויש לא מעט התאבדויות בתחום.

המלצות לטיפול בשלבים ראשונים לטיפול במפרקים:

עיסוי, תרגילים, שחייה, הליכה, משחות, אופניים..

מה עושים אם הכאבים נמשכים?

אלקטרו טרפיה – טיפולים באמצעות חשמל.

טיפול באולטאסאונד – יש שימוש בכך לאבחון ויש אולטאסאונד טיפולי אל הרקמה.

משדר תדר אשר גורם לריפוי של הרקמות.

אולטרא סאונד יעיל מאוד בפגיעות נקודתיות.

העבודה באמצעות אולטראסאונד, זה באמצעות ראש עם גדלים שונים – ככל שהראש קטן יותר, הוא מדויק יותר, וככל שהראש גדול יותר, הטיפול מפוזר יותר.

הטיפול נעשה באמצעות גלי קול.

המטפל צריך לבחור באיזו אמפליטודה הגלים יעברו, כי כל גל מגיע לעומק אחר.

הגלי קול, הם יוצרים היענות של המולקולות בתוך הרקמה , להיכנס לתדר שמתאים לריפוי.

יש גביש שרוטט ומייצר גלי קול אולטראסאונד.

מכשיר אחר, העובד על סמך 2 אלקטרודות ואני מכניס ביניהם את האיבר או את המפרק הרצוי.

ביניהם יש לי שידור ואני שם את האיבר בטווח.

זה נותן לי בין היתר חימום עמוק, ואפקט של ריפוי והאצת מטבוליזם.

לבן אדם בן 80 שיש לו פגיעות במפרקים, לא אעשה לו אולטראסאונד.

אלא גלים צרים לפגיעות כרוניות יותר.

הגלים הקצרים יוצרים שדה אלקטרו מגנטי.

בפגיעה כרונית, יש עדיפות לגלים קצרים.

האולטראסאונד טוב לפגיעות מקומיות.

אם יש לו ברוכיטית  – אזור בברך שיכולה להיות שם בורסה מודלקת או אזור אחר, אעדיף לעשות שם אולטראסאונד, באזור מוגדר.

אם הפגיעה היא גלובלית, אני אעדיף בכל המפרק.

יש עוד סוגים שונים של טיפולים חשמליים, בעזרת גלי קול.

גלי קול זה מכשיר שמפציץ את הרקמה בגלי קול והוא מכשיר די קולני.

אם יש לנו אזור מסוים, מסויד – אזור עם קלפיציקציה – שקיעת סידן או גידים מסוימים, שמשום מה, בתהליך לא רצוי, הם מסתיידים.

מה זה אומר?

זה אומר ששוקע בגידים סידן והוא יתקשה.

אך הגיד צריך להיות גמיש ומתיח ופתאום הוא נהיה שביר.

פתאאום בצילום כתף, אני רואה את הסופרה ספינטוס, לבן.

הגידים לא צריכים להיות לבנים.

בצילום, אני אראה קו לבן, והוא יחזיר אור לכאורה, המראה על שקיעת סידן.

טנדו קלציפיידניטיס – דלקת של הגיד.

במצבים כאלו, אפשר להזרים גלי קול, היכולים להזיז את הרקמה ולגרום להאצת תהליך ריפוי שלהם.

גלי קול, זה טיפול בפגיעות שדורשות יותר כוח להשפעה לריפוין.

משתמשים בזה גם בנוגע לריסוק ופירוק אבנים בכליות.

מה נבדוק?

  1. זיזים גרמיים או אוסטאו פיטים –
    במקומות של ניוון המפרק, אפשר לראות בתוספות של העצם – אוסטאו פיטים.

יהיה כתוב זיזים גרמיים או אוסטאו פיטים, באזור משטח הלטראלי של הטיביה ובקונדייל הלטראלי של הפמור, לדוגמא.

  • נבדוק מרווח מפרקי.
  • עובי המפרקים – אזורי המפרק מעובים.
    האזור הפרקי מקבל בונגלח, היא בונה את עצמה יתר על המידה ואז אנו מקבלים התעבויות, שבמצב מסוים יכולים להיות חיבורים בין העצמות – כי העצמות יוצאות מגדרן, בגלל הקיצור של המפרק.

במצב של OA, אפשר לקבל זאת בלי לתת סימפטומים, אך הוא קיים.

RA – רומהטואיד ארטאיטיס –  פתולוגיה.

הגוף מחליט שיש אזורים במפרק שהם האויב שלו, והוא הורס אותם ואנו מקבלים עיוות באזור המפרק.

רומטולוג מומחה למפרקים וכן, הוא מומחה למפרקים.

המפרקים מופצצים בקורטיזון.

במקרים של עיוותים קשים, יש לבצע כירורגיה למפרק.

באורטופדיה, יש מומחים ספציפיים לכף רגל, עמוד שדרה וכדומה.

מה ההבדל בין OA לבין RA?

המפרקים אשר יפגעו ב – OA, הם מפרקים נושאי משקל – המפרקים הגדולים.

לכן, המפרקים הקריטיים לגבי OA, הם ברך / ירך. העיוות שם יהיה הרבה יותר משמעותי.

המפרקים אשר יפגעו ב- RA, הם מפרקים קטנים יותר.

לכן, המפרקים הקריטיים לגבי RA, הם אצבעות וכדומה.

הברך הולכת ומאבדת את יכולת התנועה שלה עם הגיל.

הפתרון הסופי הוא החלפת הברך.

אחרי עיסויים וגלים ארוכים וקצרים, יש להחליף את הברך. לא למחרת, אלא בטווח של 20-30 שנה.

לאחר שאין אפשרות ללכת כמעט, והסחוס שחוק לגמרי וכל המפרק חורק, ויש קרפיטציות (רעשי מפרק).

את הברך מחליפים באמצעות מנגנון החלפת מפרק גדול, הבנוי משני משטחים.

האחד הוא מתכתי, והשני הוא פלסטיק. זה הוא השילוב הכי טוב שנמצא, נכון להיום. לא פלסטיק ופלסטיק או מתכת ומתכת.

פותחים את הברך בחלק האנטריורי – פותחים את השרירים, מגלחים את המשטחים ודופקים מפרק מתכת גדול בפמור ופלסטיק בפיבולה. מוסיפים משטח פלסטיק, הנדפק בחלק האחורי הסחוסי של הפטלה.

הניתוח הינו שכיח מאוד ועושים אותו כמו לחמניות והתוצאות שלו הן מאוד טובות.

התפקוד לאחר מכן, אחרי שבוע הבן אדם מצליח ללכת ושבועיים לאחר הניתוח, מתחילים לעלות מדרגות ואחרי חודש הוא יכול ללכת ברחוב.

מפרק מלאכותי אמור להחזיק מספר שנים, 10+, אם מתחזקים אותו פחות טוב, 5+- שנים.

מקרים בודדים נשארים עם כאבים ופגיעות.

הגוף בונה את העצם מסביב, כי עושים זאת עם חומרים אינרטיים הלא מפתחים התנגדויות.

מפרק העגן

מפרק העגן בנוי מאיליון, אישיום ופיוביס – עצמות העגן.

האצטבולום הינו השקע של העגן הבנוי משליש איליון, שליש אישיום ושליש פיוביס. אצטבולום פוסה.

השקע של האצטבולום, מוגדל באמצעות סחוס, הנקרא לברום.

לברום בלטינית זה שפה.

סחוס השפה שמעמיק את החור, הפוסה של האצטבולום.

בראש הפמור יש לנו את הליגמטרום טרז, יש לו תנועה מסוימת ותרומה מסוימת אך נראה בהמשך איפה היא נגמרת.

הקפסולה של המפרק סוגרת את המפרק בצד האנטריורי של הפמור.

עם השנים ישנו תהליך נוסף לאוסטאו אטיטיס – תהליך הניוון של המפרק.

אוסטאו קורוזיס – נטילת עצם

נטילת עצם זה כשהעצם נראית אותו דבר, מבחוץ היא נראית בריאה, אך הצפיפות עצם שלה שונה וחלשה יותר.

המינרלים שלה נאבדים – בעיקר סידן, זרחן.

על מנת שעצם תתחזק, היא צריכה לחץ ורטיקלי.

לחץ לכיוון כוח הכבידה, כשעומדים.

הלחץ הורטיקאלי גורם לתהליך של הגברה של המינרליזציה של העצם, ועצם כך היא מתחזקת.

ככל שאני לוחץ עליה יותר, אני אגרום לה להתחזק יותר.

כמה עובדות מעניינות בנושא צפיפות עצם

למשל, אסטרונאוטים – ארה”ב, קוסמונאוטים – רוסים, אחרי מספר ימים, הצפיפות עצם שלהם יורדת עצם חוסר כוח הכבידה.

שמים את המטופלים חסרי הכרה, בעמידה קשורים למיטה, כל יום במעלות מסוימות, על מנת לשמור על צפיפות העצם שלהם.

העצמות השטוחות פחות, אך העצמות הארוכות כן.

למבוגרים ניתן להקל בעמידה על 6, על הברכיים והידיים ולהתנדנד ולהרים יד, רגל וכדומה.

נשים שבצעירותן היו שמנות, נוצרים יותר מינראליים בעצמות הרגליים שלהן ועצמות הרגליים שלהן חזקות יותר.

על מנת לשמור על חוזקת העצם, היא צריכה לחץ ורטיקאלי ולהכניס לגוף מינראליים מתאימים: סידן, זרחן, ויטמין D (מהשמש).

רככת העצמות נגרמת מחוסר ויטמין D, חוסר שמש, במקומות נידחים בעולם.

בתקופת הבלות, ההורמונים שהיו משמרים את העצמות והגוף, מפסיקים להיווצר.

מרגע של המלנה פאוזה – חדלון הווסת, המערך ההורמונלי של האישה משתנה, ומה שהגן עליה כבר לא מגן עליה.

עד המצב הזה, ההבדל בין נשים לגברים, מאוד מובהק מבחינה קרדיאלית.

נשים מאוד מוגנות מבחינה קרדיאלית, בזכות ההורמונים.

ברגע שהיא מפסיקה להיות פוריה, זה מביא פגיעות ופתולוגיות שונות, לאחר מכן.

רמות הטסטוסטרון משתנות ומתחילות להיות גבריות יותר, בגיל הבלות.

עם השנים, הרפקסים שבנויים על נוירולוגיה, פוחתות ביעילותם ובמהירותן.

המיאלין שמצפה את האקסונים, פוחת.

הכול מתנוון עם השנים.

האוסטאו פורוזיס, מתקדם.

ואז נוצר לחץ על הגריטר טרוכנטר, ועובר על הלסר טרוכנטר ואז נשבר צוואר הירך.

שבר בצוואר הירך

נפילה על הצד שהיא מאוד בנאלית, תעביר את הכוח מהגרייטר טרוכנטר, אל הלסר ואז ישנו שבר.

השבר מאוד תלוי, היכן הוא קורה.

בשני המקרים מדברים על שבר אינטרקנטיקולארי, אינטראקפסולארי ושבר אקסטרקנטיקולארי ואקסטראקפסולארי.

במקרה אחד זה שבר בתוך המפרק ובמקרה השני, זה שבר מחוץ למפרק.

המקרה שבתוך המפרק יותר קשה מהשבר שמחוץ למפרק.

אלו הבדלים מאוד משמעותיים מבחינת טיפול ושיקום.

ארטיקולארי – בתוך המפרק, מחוץ למפרק.

קפסולארי – בתוך הקפסולה, מחוץ לקפסולה.

הגיד שמתחבר לגרייטר טרוכנטר נקרא המדיוס והמינימוס.

נאחזים בו ועוזרים לריחוק של הירך – abduction of the hip.

מסביב יש כלי דם שמקיף ומזין את העצם.

כאשר כלי דם מסתובב מסביב לעצם, הוא חוזר ומזין את כל העצם. כשיש לי שבר שם, האספקה של הדם לעצם, תהיה מאוד קריטית.

אם יש שם שבר, הראש של הפמור פשוט מתפורר מחוסר אספקת דם – זה נקרא

A VASKULAR NEKROSIS – AVN ( נמק – נקרוזיס, כתוצאה מאי אספקת דם).

בלגמטרום טרז, עוברת איזו שהיא הזנה של כ-10% של אספקת הדם.

האספקה העיקרית מגיע מהכלי דם.

אראה זאת אצל גילאי 80-90, רגל ב- External Rotation, בסיבוב חיצוני.

SUB CAPITAL FRUCTURE OF FEMOR – שבר של ראש עצם הפמור.

שבר אינטראנטיקולארי – בתוך הקפסולה.

דרך הטיפול בשבר אינטר אנטיקולארי

אין לי ברירה, אלא להיכנס ולפתוח את הקפסולה, שבה אנו רואים את הראש בתוך הקפסולה.

מוציאים אותו כמו פקק שוהם.

לאחר מכן, יש מצב שבו הראש בחוץ, תוקעים בתוך מסמר שם ראש ממתכת

שבר אקסטרה קפסולארי

פטרו טרכנטריק – בין הטרוכנטרים של הפמור.

מכניסים מסמור תוך שלדי, מודדים את הראש עם מכשיר ,מכניסים את הראש המתאים לאצטבולום.

אפשר גם להבריג את הראש של האצטבולום,

TOTAL HIP REPLACEMENT – THR – החלפה מלאה של הירך.

במקרה וצריך להחליף את העצם, שמים פלטה ומתאימים אותה עם ברגים – בשבר אקסטרה קפסולארי.

שבר פרא טרוכנטריאלי – שבר אקסטרה קאפסולארי

נכנסים עם הבורג אל תוך הראש, מבריגים אותו ואז נהיה לחץ בין 2 הכיוונים אל האצטבולום, מכניסים את הפלטה בחלק הצידי של הפמור, ללא עירוב של המפרק.

פלטה עם ברגים שנכנסים לראש, יש GUIDER, כמין שיפוד הנראה ברנטגן אם הוא בדיוק באמצע ה FEMUR, מכניסים את הפלטה בעזרת ברגים.

ההבדל בשיקום בין אקסטרה אקטיקולארי  לבין האינטרה אקטיקולארי

אסור למטופל לעשות 3 תנועות, למשך 3 שבועות לפחות:

FLEXION

ABDUCTION

EXTERNAL ROTATION

על מנת לא להוציא את מה שהכנסנו.

אסור לקום בפלקשן הצידה, אלא הם קמים ישר.

אסור לשבת על האסלה – 90 מעלות, אלא על הגבהה.

בשבר אקסטרה אקטיקולארי

הוא קם ומסתובב מיד, בלי שיקום עם פיקוח, כמובן.

הנפילות הן גורם המוות הגדול ביותר לאוכלוסיות המבוגרות מאוד.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה

תוכן עניינים