מבנה השריר – קורס אנטומיה ללא עלות – שיעור 6

מבנה השריר - שיעור 6 קורס אנטומיה ללא עלותחזרה על כל החומר – 5 השיעורים הראשונים:

4 סוגי רקמות:

מבנה השריר –
  1. רקמת שריר – יכולת כיווץ, קונטרקטיבית. רק שריר מתכווץ.
  2. חיפוי – הפיטל – כמו קרמיקה. תאים שטוחים. כמו העור.
  3. סוג רקמה 3 נקרא רקמת חיבור – CONNECTIVE TISSUE, ים של סוגים של רקמות – עצם, שומן, גידים, קפסולה, סחוס, בורסה, ורידים.
  4. עצבים – התא מקבל מידע ומחליט אם להעביר או להעביר.
  התא מקבל אינפורמציה. האם להעביר את הפולס או לא להעביר את הפולס – הוא יוצא מהתא לאקסון לנוירון הבא.   סוג רקמה 4 נקרא רקמת חיבור – CONNECTIVE TISSUE ים של סוגים של רקמות – עצם, שומן, גידים, קפסולה, סחוס, בורסה, ורידים.  

3 סוגי שרירים:

שריר שלד או SKELETAL MUSCLE שריר רצוני. מסת שריר. שרירי שלד כי הם מחוברים לשלד וכי הם מניעים את השלד. לכל שריר שלד יש שם – יש לו A O I מוגדר מאוד. השמות שלהם הם בגלל שהוא הזכיר משהו או שם של מי שגילה את השריר.

לדוגמא:

PIRI FORMIS – תיאור תנועת אגס. צר מצד אחד ורחב יותר מצד שני. DELTOID – כמבנה טרפז. הכתפיים. או שהשם שלו מגיע בגלל המיקום שלו או בגלל הפעילות שלו: לדוגמא השריר שמזיז את הסקאפולה למעלה.   שרירי השלד נקראים שרירים מסורטטים. כשמסתכלים עליהם במקרוסקופ רואים מעין פסים כאלו, השריר ממש מסורטט.   השרירים החלקים – שנמצאים בתוך כל הצנרת: המערכת הפנימית, הקרביים, נקראים – שרירים ויסראליים – בלטינית ויסרה.

מה מבקר אותה:

המערכת האוטונומית הורמונים מערכת השרירים האוטונומית מושפעת מההורמונים.  

סוג 3 של שרירים:

נקרא שריר הלב – נקרא שריר משורטט אך לא רצוני.  

המחשה:

עצב נותן פולס חשמלי לשרירים. העצב מתפצל לכמה כבלים חשמליים שיהיו מקושרים לשריר. וכל כבל כזה, מתפצל עוד לכמה ראשים לחיבור לשריר. כל קצה עצב, מגיע ל- 100 סיבי שריר. לקצה של עצב וכל הסיבים אותם הוא מעצבב, אנחנו קוראים בשפה מקצועית – יחידה מוטורית. כל יחידה מוטורית שעובדת, עובדת בשלמותה. כל ה-100 סיבים עובדים – הכול או לא כלום. אם היחידה מתכווצת. כל היחידה המוטורית עובדת. יש לי 10 יחידות מוטוריות, ואני רוצה להפעיל את השריר. אם אני רוצה להפעיל אותו במעט מאוד כוח, אני אביא בשריר יחידה מוטורית 1 או 2. ככל שהפעולה קשה יותר, כך פועלות יותר יחידות מוטוריות. אני מווסת את יחידת השריר על פי היחידות המוטוריות שיש לי. ככל שיחידה מוטורית מכילה יותר סיבים, היא תהיה יותר חזקה. היכולת שלה לייצר כוח הוא יותר גדול , מן הסתם. לעומת יחידה שיש בה מעט מאוד סיבי שריר. שאז הכוח הוא מאוד מאוד קטן, אך מה שעולה הוא הדיוק. יש מספר יחידות מוטורית: 1 עם מעט מאוד סיבים והשנייה עם הרבה מאוד סיבים. ה-1 עם הרבה יותר סיבים יהיה יותר חזק. היתרון הוא כוח. ה-2 עם מעט מאוד סיבים יהיה יותר חלש. היתרון הוא המהירות ודיוק. הכוונה היא למהירות תגובה. כי ככל שיש יותר סיבים, זה מסבך יותר. אם אעבוד עם השריר בניואנסים שונים, אני מייצר צורות שונות של מומנט.  

תפקידי השרירים:

תנועה. ייצוב השלד. סיוע לפעילות איברים (מעי עיכול, כווץ רחם) – בלסלבה יצירת חום (איך?) הזרמת דם. אספקת חלבונים במצבים שונים. אחסון אנרגיה (גליקוגן).   הכבד מהווה מחסן לא קטן לאחסון של גלוקוז, גליקוגן. גליקוגן קיים בכבד ולכמה זמן הוא יכול להתאים – 48 שעות. נגמר בכבד, הולכים לפירוק שריר. גלוקוז זה חד סוכר. גליקוגן זה דו סוכר.  

מבנה השריר:

סיב שריר MUSCLE FIBER  – תא שריר יחיד שצורתו מוארכת, מוקף Endomysium רקמת חיבור. גם בסיב השריר יש חלוקה ל"סיבונים" הנקראים מיופיבריליות (Myofibrils) כל סיב שריר מוקף במיו פיבריל – האלמנט בעל יכולת הכיווץ.   מיופיבריל בנוי מסרקומרים (קטעים של תאים) שחוזרים על עצמם ויחידת הבסיס של התאים האלו נקראת סרקומר. כל סרקומר יכול להתכווץ לכ-1 מ"מ. אם יש לי 10 סרקומרים, אני מקבל כיווץ של 1 ס"מ. היחידה הבסיסית ביותר בשריר, מ Z DISK עד Z DISK, מתכווץ. באמצע יש לי M , הם זזים אליו בכיווץ. ה-M לא זז. שלב א' מתאר גיאוגרפית, סרקומר. קו Z – קו קיר. 2 ה-Z מתקרבים לכיוון ה-M. הוא מכיל מולקולות חלבון שונות. הוא מכיל מולקולה 1 של חלבון דק – חלבון הנקרא אקטין (הקו הצהוב בתיאור). האקטין מתחבר לקוי ה-Z – מקו Z יוצאים אקטינים. קיימת מולקולת חלבון נוספת של חלבון עבה – חלבון הנקרא מיוזין (נמצאת בין השורות של האקטין). עובר בקו הM – מצד אחד לשני. יש לו מבנה מאוד מיוחד של תאים ההולכים לכיוון האקטין. זרועות קטנות הנקרות CROSS BRIDGES – גשרי הצלבה. הנשלחים אל האקטין. המיוזין שולח יד לכיוון האקטין, אך האקטין לא מחזיק אותה. למה? כי על האקטין יש עוד מולקולה של הטרופו מיוזין – מונע מהאקטין להחזיק את המיוזין. אך אני רוצה שהם יחזיקו. אז מה אני עושה? מזרים לסרקומר יוני סידן – קלצום והם שותפים את הסרקומר. ואז הטרופו מיוזין קופץ על האקטום ואז הוא משחרר את האקטין מההתנגדות שלו ובשלב הזה האקטין יכול להחזיק במיוזין ואין מי שיפריע לו. כל מה שנותר עכשיו לעשות זה כיווץ.   כדי שהמיוזין יעשה את הפעולה הזו, הוא מושך לקו ה-M, ואז Z מתקרב ל-Z. הפולס החשמלי משחרר את היונים של הסידן, יש תעלות מיוחדות של סידן בשריר. אין סידן אין כיווץ – אין שריר. בהעדר סידן, בן אדם יכול למות תוך שניות.   כל הפעילויות של המערכות בגוף הן עצביות. קרדיאלית וכו'. בגוף יש המון יונים. יון זה אלמנט בעל מטען חשמלי. נמצא בכל הגוף. כל האורגניזם בגוף עובד על יונים. בלי יונים אין חשמל. לפעילות עצבית ולפעולת חשמלית. הסידן הוא הכרחי לפעילות שרירית, כי בלי סידן אין כיווץ. יש סידן שמור בסרקומרים של הגוף. מה משחררו ? היונים. אז האקטין והמיוזין יכולים להחזיק. וחייב אנרגיות.   כל פאסיקולה מכילה כמות של סיבי שריר ואת סיבי השריר, דברנו כבר על יחידות שמרכיבות את סיב השריר. שזה הוא המיו פיבריב – בנוי ממקטע ארוך בנוי מסרקומרים, כל סרקומר יכול להתקצר. בסך הכול אני מקבל את כיווץ כל הסרקומרים שהתכווצו. סרקומר תחום בגבולות – מקו Z עד קו Z. וכו'.   מבנה השריר: המיוזין מזיז את האקטין ומקרב אליו את הקירות ויוצר כיווץ לשריר שנמצא באמצע, בעזרת אנרגיה.  

פעילות הסרקומר:

פירוק מולקולת ATP ושינוי זוית ל-90 מעלות. חיבור ראש המיוזין לאקטין זאת לאחר שינוי קלציום התחברו לטרופן מיוזין והזיזו אותו מאתרי ההתקשרות. התכווצות: תוצרי פירוק הATP משתחררים וזה גורם לראש המיוזין לנוע ולסחוב איתו את האקטין, כך שהפילמנטים מחליקים זה על זה ויחידת הסרקומר מתכווצת ( המרחק בין ה Z ל Z). המצב מנוחה: מולקולת ATP קשורה לראש המיוזין גשרי הצלבה והוא נמצא ב-45 מעלות.  

בחזרה אל מבנה השרירים והתנועות:

ה BICEPS מתחבר לRADIOUS. ACTION – ELBOW FLETION + SUPINATION ומקרב את הרדיוס ליומרוס.
  • אם השריר עובד ותוך כדי פעולתו הוא מתקצר, קוראים לסוג הפעולה הזו כיווץ קונצנטרי.
לדוגמא בכוח מתגבר, לא מצליח להתגבר והשריר מתכווץ.
  • אם מכווץ שריר ולא מצליח לקצר את הטווח, יש כיווץ היזומטרי או סטטי.
לדוגמא בכוח מתגבר, מצליח להגבר ולהשאיר את השריר באותו הטווח.
  • אם מכווץ השריר ולא מצליח לקצר את הטווח אלא להאריכו, יש כיווץ אקצנטרי.
לדוגמא בכוח מתגבר, מצליח להגבר ולהאריך את השריר.

מבנה השריר

אנחנו כל הזמן עובדים קונצנטרי אקצנטרי. אם אני עובד ואני לא בולם, אני נופל.. לדוגמא.   בדר"כ הINSERTION מתקרב ל ORIGEN. כמו תרגילי מתח – כאשר ה ORIGEN מתקרב ל INSERTION: REVERSE ORIGEN INSERTION.   מבנה השריר – השריר שעושה את התנועה הוא האגוניסט AGONIST בצד השני יש שריר אנטגוניסט את ה antagonist, השריר הנגדי הרפוי, שעושה את התנועה ההפוכה. לכל אגוניסט יש אנטגוניסט. תלוי בתנועה של הכיוון, היא קובעת מי האגוניסט ומי האנטגוניסט. שריר סינגרגיסט – שעוזר לשריר מסוים לבצע פעולה מסוימת. ויש שרירים שהם פיקסטורים – שהם מקבעים. שמחזיקים את העצם בתוך הגלנויד פוסה – כמו לדוגמא ה supraspinatus. היא עושה את התנועה שולדר אבדקשן Shoulder Abduction.  

סוגי סיבים בשריר:

יש לנו 2 סיבים עיקריים בשריר. סיבים לבנים וסיבים אדומים.

סיבי שריר אדומים:

איטיים יותר. מכונים גם סיבים סוג 1. עשירים במרכיבים המאפשרים פעילות אווירנית , אירובית , מיוגלובין ומטוכונדריות.  

סיבי שריר לבנים:

יותר פאזיים, במאמץ מתפרץ. מהירים אך מתעייפים מהר. אנארובים (מבצעים גליקוליזה אנארובית). כמות מיוגלובין ומטוכונדריות קטן יחסית. עשירים בגליקוגן. לרב עבים יותר מהשריר האיטי. לדוגמא, אם צריך לקפוץ צריך שהלבנים יגייסו הרבה כוח. כל שריר בנוי בחלקו מאדומים ומלבנים. שריר יכול להיות בנוי 60% פאזי (לבן), 40% (טונים = טונוס).  

מבנה השריר – טונוס = טונים:

שריר בגוף החי, אם אני מכניס לו אלקטרודות אני אקבל מתח חשמלי מסוים. לשריר חיי יש מתח מסוים, אם מחברים אליו מד מתח. הטונוס הוא המתח הבסיסי בתוך השריר והוא קיים בכל שריר נורמלי. טונוס נורמאלי הוא מאפשר לי לתפעל את המערכת בצורה נורמלית.

טונוס מוגבר – היפרטונוס: ספזתיות – ספאזם.

למישהו שיש מתח מוגבר בשרירים – שרירים מכווצים יתר על המידה. יכולה להיות תופעה נוירולוגית, לפעמים זה קורה במהלך ההיריון או אחרי. CVA, אני פותח לו אותם ואז אחרי כמה זמן היא שוב פעם נסגרת. כל מה שהוא לא טונוס נורמלי הוא פתולוגי.

טונוס נמוך – היפוטונוס: פלאסיניטי

יש מטרה לנרמל את הטונוס, להעביר אותו לרמה כמה שיותר נורמאלית. בפיזיוטרפיה ובהתפתחות הילד, תינוקות ומבוגרים. יש טכניקות שמעלות טונוס ויש טכניקות שמורידות טונוס.  

יש כמה מצבים לכך:

CP – שיתוק מוחי. ילדים שבזמן הלידה, או במהלך ההריון, יש שלב של חוסר הספקת חמצן למוח ואז איזורים מסוימים נהרסים. EMG – מכניס אלקטרודה לשריר ומודד את העבודה של השריר. יש מחלות שרק ככה מאבחנים אותן. FLAPPY BABIES – ממש כמו בובה על חוט. עובדים איתם בטכניקות שונות. עוזר מאוד לאזן את הטונוס, רכיבה על סוס. ישנן חוות סוסים טיפולים, התנעתיות והשפה שבין הרוכב והסוס, מרפא את הדבר הזה. והמצב הרבה יותר טוב.    

סרטון על מבנה השריר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה

תוכן עניינים