חפשו מטפל/ת:

כל חלקי החוליות – חוליות מערכת העצבים – שיעור 9

כל חלקי החוליות – חוליות מערכת העצבים - שיעור 9שיעור 9 – רק בחוליות הצוואר – השורש מעל החוליה – חוליות מערכת העצבים

C1 מעליה יוצא שורש C1

מתחתיה C2 –

כשמגיעים לטוראקס – חוליה T7 יוצא מתחתייה שורש עצב T7

מתחת ל-L5 שורש עצב L5

מתחת לחוליות L3 , יוצא שורש עצב L3 – וכו'

 

יש 7 חוליות צוואריות אך 8 מרווחים

אחת האונות של המוח, אוקסיפיטול – נמצאת מעל שורש של -C1 , שורש עצב C1

 

מהמעבר בגולגולת , עובר הפורמן מגנום אחורה גדול, שממנו הופכים המוחות למוח שדרה.

הוא נקרא SPINAL CORD. חוט השדרה.

בבסיס הגולגולת ישנו חור גדול שנקר פורמן מגנום.

 

בלוטת היטו קלינית

יש שקע בבסיס הגולגולת, בצורת עוקף.

שהוא נקרא העוקף הטורקי.

איטופיזה – יותרת המוח.

היא בלוטה היטוקלינית – חשובה מאוד לתפקודים רבים מאוד ויושבת בעוקף הטורקי שנמצא בבסיס הגולגולת. משמשת להמון תהליכים.

סלע – סדל בלטינית זה סלע (עוקף ) סלע טורציקה

 

ספיינל קורד SPINAL CORD

הספיינל קורד מגיע עד ל L1 ושולח לכל אורך החוליות עצבים ספינאליים.

מ-L1 ומטה יש לי קונוס, שנקרא קונוס טרמינאליס.

שממנו יוצאים השורשים הבאים:

תעלת השדרה

מחוליה L1 – עוברים רק שורשים SPINAL CORD – עצבים ספינאליים.

אין מוח שדרה.

קונוס טרמינאליס – זנב סוס.

קאודה אקווינה – זנב הסוס.

והוא מתקיים מהקונוס ומטה.

 

הקרומים שבמערכת העצבים – מנינג'ס

מנינג'ס – מערכת העצבים מוקפת בקרומים.

קרום 1 – דק מאוד, והוא מצפה את המוחות, כולל מוח השדרה על הקורטקס (הקורטקס הוא חלק ממבנה המוח עצמו).

את המוח מכסה שכבה דקה מאוד, מה שנראה כמו ניילון נצמד, אבל הוא מכסה את הסורקוסים ויורד ומחסה את מוח השדרה.

חומר דק מאוד וממש שקוף ונקרא פיה מאטר.

קרום דק מאוד שמלווה ומצפה את המוחות ואת מוח השדרה עד הקונוס טרמינאליס.

קרום 2 – קרום אחר, על הדופן הפנימי של המוח, ושל תעלת השדרה.

הקרום הזה , הרבה יותר עבה וקשה – נקרא דורה מאטר.

והוא נמצא קרוב לדופן הגרמי של תעלת השדרה.

 

ביניהם, בין הדורה לפיה נמצא כמן מרחב, המרחב נקרא – המרחב התת עכבישי או בלעז – סאב ארכנואיד ספייס.

והוא נקרא ככה, כי יש בו מבנה של כמו קוריי עכביש שנמשכים מהפיה לדורה.

וביניהם זורם לו נוזל, יש פיה שמחסה את מערכת העצבים, יש לנו דורה, וביניהם סאב ארכנואיד ספייס המלא בנוזל, המקיף את המוח ואת מוח השדרה.

כל מערך המוחות, צף בתוך נוזל.

הנוזל נקרא – CSF

CEREBRO SPINAL FLUID – סרברו ספיינל פלויד.

כל המוחות בין מוח השדרה נתונים בתוך נוזל.

CSF נוזל סטרילי , שאם נדלק בתוכו זו דלקת קרום המוח – מנינג'סיס.

מנינג'סיס – התסמינים:

עורף נוקשה

כאבי ראש

 

לדוגמא: ילד מגיע עם חום מאוד גבוה כמה ימים.

נוקשות עורפית, כאב להזיז את הראש.

פוטופוביה – כאבים בראיית אורות.

ואז חייבים לקחת דגימה – ארד מתחת ל L1 ואקח דגימה משם, כי אנו לא רוצים לפגוע במוח השדרה.

ואם הודלק , צריך לתת אנטיביוטיקה משמעותית.

 

הפי דורה – זה כשאני עובר את הדורה.

צריך להעביר דרך ההפי, כי הדורה קשה.

איך יודעים שעברנו את הדורה? הנוזל יוצא.

 

במקרה של לידה או ניתוח אחר, יש ניתוחים של הרדמה ספיינאלית.

נכנסים מתחת לL1, ואז הסכנה לפגוע במוח השדרה הוא הרבה יותר קטן.

 

אנסטזיסט – מרדים.

גזע המוח

גזע המוח, נמצא ממש מאחורי הגרון – הוא כולל שליטה במספר תהליכים, שקשורים להשרדות יום יומית, קיומית שלנו.

גזע המוח, שולט בלחץ דם, דופק, נשימה שהוא הכי בסיסי לצורך הקיום שלנו להשרדות.

פגיעה בגזע המוח, היא קטלנית.

 

להרוג את גזע המוח – אם מישהו רוצה להתאבד ולמות מהר, יורים לעצמם בתוך הגרון, המוות בטוח.

גזע המוח שבו נמצאות הפונקציות הבסיסיות ביותר, של הייצור החיי.

גזע המוח הוא הדבר הכי פרימיטיבי ראשוני שיש במערכות עצבים.

אם אני לוקח ייצורים מאוד פרימיטיביים, בלי מוח, יש להם גזע המוח. ששולט על פונקציות נשימה ולב.

 

ככל שיש יותר גירוסים וסורכוסים, המוח יותר מפותח.

 

חלק מגזע המוח, נקרא מגולר.

גזע המוח לא עובר במגנום הוא נגמר קצת לפני. הוא בחלק האחרון האחורי תחתון של הגולגולת.

בחלק האחורי של גזע המוח, יש את המוח הקטן, נקרא CEREBELUM והוא אחראי למספר פונקציות.

והוא אחראי ל-3 פונקציות:

  1. שיווי משקל
  2. קאורדינציה
  3. טונוס

 

הוא נמצא מאחורי האונה האוקסיפיטלית.

העונה העורפית.

הצרבלום רגיש מאוד ועבורו, זה רעל – אלכוהול.

אדם הפגוע לו הצרבלום, הולך עם פסיעות רחבות, הליכה טקטית, בשביל להרחיב את שיווי המשקל.

 

הוא מחשב כמה יחידות מוטוריות הוא צריך להפעיל בשביל לבצע את הפעולה הזו.

 

המוח הגדול:

CEREBRUM סרברום.

האונות במוח:

הפרונטאלית, הפריאטאלית, האוקיפיטאלית, והטמפוראלית.

האונה הפרונטאלית:

האונה הפרונטאלית החלק הקדמי הוא קשור לקבלת החלטות, ושיפוט חברתי.

האונה הפרייטאלית:

האונה הפרייטאלית קשורה בגירוס סנסורי, באיבוד סנסורי, היא מקבלת מידע סנסורי.

יש מערכת שקרובה מאוד לאונה הפרייטאלית, שנקראת המערכת הלימבית והיא קשורה לאיבוד של רגשות.

האונה האוקסיפיטאלית:

האונה האוקסיפיטאלית שבה מעובדת הראייה. אחראית לתרגום של הראייה.

מבחינה פיסיקאלית, התמונה שמתקבלת במוח היא הפוכה, ובמוח הוא מתרגם את התמונה.

פגיעה באונה זו, תפגע בתפקוד הראייה.

עוד דבר שנמצא באונה האוקסיפיטאלית, זה הזיכרון הויזואלי. דבר שמאוד ייחודי לבני אנוש.

האונה הטמפוראלית:

האונה הטמפוראלית אחראית על זכרון, שפה, מוזיקה, אינטונציה, טמפו – קצב.

מערכת העצבים האוטונומית

היא מערכת עצבים שתפקידה לשלוט במנגנונים פנימיים, בויסרה VISERA – קרביים.

זו מערכת ששולטת בפעילויות הפנימיות.

השולטת על השרירים הלא רצוניים.

המערכת הזו, נחלקת או בנויה מ-2 מערכות:

  1. המערכת הסימפתטית – מהחוליות הלומבאריות והטורקאליות. המערכת מביאה אותי למצב שאני בפעולה בסטרס FIGHT OR FLIGHT.
    לשני המקרים אני צריך המון אנרגיה. המערכת הקרדיו ווסקולרית תתגייס – לב ודופק יעלו – הנשימה מואצת – החושים מתחדדים – כל זה כדי, לספק דם לשרירים, כדי שנוכל לברוח או להיאבק. יהיו מערכות שיאיצו את הפעילות שלהן, כל זה בשביל לאפשר לי לברוח או להיאבק.
    במצב כזה, מערכת העיכול לא תעבוד, מערכת הרבייה, שאר המערכות יאיצו.
    ישנה תגובה אצל בעלי חיים בצב כזה להפריש הפרשות. על מנת, שזה ידחה את האויב.
  2. המערכת הפרא-סימפתטית – באה לידי ביטוי במצבים הרבה יותר נינוחים ושקטים ואז דווקא המערכות שהאיצו, מועטות, ירידה בנשימה, בדופק ובלחץ דם.
    לכן, כשאני רוצה לעשות פעילות ספורטיבית, לא רצוי לאכול לפני זה.

אם אני אוכל ויוצא לריצה, זה משגע את הגוף.
הכי בריא זה פעילות גופנים קודם ואז לאכול.

מערכת העצבים, בנויה מקשרים עצביים ומהמערכות הסימפתטיות והפרא-סימפתטיות.

2 המערכות מביאות קצוות עצבים אל כל איבר.

האחת, תפקידה להגביר את הפעילות בזמן סטרס, השנייה מביאה אותי למנוחה.

ההבדל בין שתי המערכות הוא קודם כל אנטומי – אנטומיה.

המערכת הסימפתטית יוצאת מחוליות המותניות. מצד שמאל.

המערכת הפרא-סימפתטית – יוצאת מחורים בגולגולת ומהסאקרום. מצד ימין.

כל איבר שיש בימין יש גם בשמאל – קצוות עצבים של המערכות הסימפתטיות והפרא-סימפתטיות.

 

המקור והפעילות של כל מערכת מובילה חוטים לאיבר מסויים וכל מערכת מיוצגת בכל איבר.

החוטים יאיצו או יאטו את פעילות במערכת, בהתאם לנסיבות.

 

עצבים קרניאליים

מהמוח יוצאים 12 זוגות של עצבים, עצבים קרניאליים.

היוצאים מהקרניום – הגולגולת.

לכל זוג, יש תפקיד אחר.

12 העצבים הללו, חלקם מוטוריים וחלקם סנסוריים.

סנסורי – מבחוץ פנימה למוח.

מוטורי – מהמוח החוצה לאיברים וכוא.

 

עצב קרניאלי מספר 1 – olfactory bulb nerve

הוא עצב סנסורי, אשר קשור בריח ומתחיל ממערות האף.

חמו רצפטורים, אשר קולטים מולקולות שהן חומר ומעבירים את תחושת הריח אל המוח.

מקצה מערות האף, יש את האולפאקטורי נרב שהולך אל המוח OLFACTORY NERVE.

הכיוון שלו יהיה ממערות האף אל המוח.

החוש הוא היפסי לטראלי – ימין שולט בימין ושמאל שולט בשמאל.

אנחנו נולדים עם חוש ריח מפותח וחוש הריח הוא כלי ומנגנון הישרדותי.

יש ריפלקס שנקרא רוטין רפלקס, שכשאני נוגע לתינוק בלחי מיד הוא מפנה את המבט לאצבע.

זה רפלקס החיפוש.

אנו נולדים עם חושים אחרים פחות מפותח, וחוש הריח מאוד מפותח – להבדיל מריח שהוא עוזר לשרוד את הימים הראשונים.

חוש הריח הוא חוש מאוד פרימיטיבי ואנו מצוידים בו לחיים והוא הולך ישירות אל המוח.

הריח אינו עובר סינון, ישירות אל המוח.

הרצון להזדווג והחיפוש הוא מאוד תלוי ריח. ואנו צריכים להיות מונעים מהריח ולא מבקרה או סינון.

הבדיחה של שלמה: מה שולה עוד עובדת פה?!

עצב קרניאלי מספר 2 – Optic Nerve

הוא עצב סנסורי והוא מעביר את המידע באמצעות פוטורצפטורים.

מה שבא מימין ומה שבא משמאל מקבל אינפורמציה משניהם, האינפורמציה משלימה זו את זו , כדי לקבל תמונה מקסימום – הכול מגיע אל האונה האוקסיפיטאלית, האחראית על תרגום הראייה.

מעביר את תחושת הראייה.

עצב קרניאלי מספר 3 – OculoMotor

תנועת העין – לכן עצב קרניאלי מספר 3 הוא מוטורי והוא מניע את גלגל העין.

עצב קרניאלי מספר 4 – Trochlearis

תנועת העין – גם הוא מוטורי ואחראי על הנעת גלגל העין.

עצב קרניאלי מספר 5 – Trigeminialus

עצב סנסורי – העצב קשור לתחושה מהפנים – 3 תאומים.

ענף 1 מהמצח, ענף 2 מהמקסילה – הלסת העליונה, ענף 3 מנדיבולה הלסת התחתונה.

אלו עצבים סנסוריים וגם מוטוריים של הלעיסה.

יש שילוב של מוטוריקה (מהמוח למקום) וסנסוריקה (המביאה את התחושה אל המוח).

עצב קרניאלי מספר 6 – Abducenc

תנועת העין – גם הוא מוטורי ואחראי על הנעת גלגל העין.

יש יותר עצבים קרניאליים ולכן, יש לעין מוטוריקה עדינה וסיבי השרירים שמניעים את העין, הם פחותים יותר.

גלגל העין הוא לא כבד, הוא נורא קל לסיבוב ואין צורך בהרבה כוח לסובבו, אלא צריך עדינות ,כדי שהתנועה תהיה מדויקת ועדינה יותר.

עצב קרניאלי מספר 7 – Facial Nerve

עצב מוטורי – זהו עצב היפסי לטראלי, ששולט במיניקה – הבעות פנים, וכל המוטוריקה של הבעות הפנים.

זה העצב הפציאלי.

פציאליס

פתולוגיה:

פציאליס. דלקת עצב הפציאל.

חוש הטעם גם נפגע.

אם צד ימין מודלק, צד ימין של הפנים משותקות.

אם צד שמאל מודלק, צד שמאל של הפנים מודלק.

יש לעצב זה מרכיב סנסורי – טעם.

עוד מוטוריקה של עצב זה – מצמוץ עיניים.

אופן הטיפול

טיפול חשמלי, אולטראסאונד, דיקור, תרופות, עיסוי, פאסיליטציה, פיזיוטרפיה.

עצב קרניאלי מספר 8 – Vestibulocochlear

הוא אחראי ל- 2 דברים:

Cochleah – עצב השמיעה

Vestibulary – שיווי משקל

האוזן בנויה מ- 2 חלקים:

אוזן פנימית  – תעלות עם נוזל בפנים – 3 תעלות , צינורות, כל צינור הוא במימד אחר ובתוכם יש נוזל.

כשאני מניע את הראש, הנוזל משנה את המיקום שלו בהתאם לתנועה של הראש.

יש מקורות אינפורציה שונים.

מצד 1 – העין מדווחת מה המצב

מצד 2 – האוזן.

אוזן חיצונית – שבלול השמיעה.

כשיש דיס איפורמציה בין העין והאוזן –

1 מדווח על משהו והשני מדווח על משהו אחר

נוסע באוטו וקורא, העיניים קבועות, הגוף מרגיש שיש תנועה ויש פרדוקס.

וזה מוביל לבעיה שנקראת – וורטיגו.

קורא מאוד לטייסים ואין תחושת מרחב או נקודת התייחסות, לא יודעים להרגיש ולהגיד אם נמצאים במצד מסוים.

וורטיגו – חוסר המצאות במרחב.

באוזן יש קריסטלים, גבישי מלח, חלקיקים קטנטנים ותפקידם לעזור בהמצאות במרחב ולתנועתיות, כשהם נוחתים וכו'.

שיטת הטיפול

לנסות לייצר את הוורטיגו הזה.

משכיב בבת אחת עם הראש מחוץ למיטה, ומבקש ממנו להיות עם עיניים פקוחות ואם יש דיס אינפורמציה, הן מתחילות לרצד ולפי כיוון הריצוד, אני יודע באיזו תעלה הבעיה ואז מחזירים את הקריסטליים למקום.

מיסטגנוס – ריצוד של העין.

לפי כיוון הריצוד , יודעים היכן הבעיה ולפי זה, יודעים במה לטפל.

עצב קרניאלי מספר 9 – Vagus

זהו עצב הקשור למערכת הפרא-סימפתטית.

לסיכום: אלו ראשי התיבות של העצבים הקרניאליים.

O

O

O

T

T

A

F

A

G

V

A

H

Oh Oh Oh To Touch And Feel A Girl Vein Ah Ha

חדרי המוח:

יש במוח חללים איזורים ריקים.

2 – חדרים לטראליים – מקדימה – אחורה שניהם מתחברים לחדר השלישי

ומשם יש חיבור לחדר רגיל שנמצא בקדמת המוח הקטן וממנו הנוזל מיוצר בחדרים הלטראליים, מתנקז בצינורות לחדר השלישי ועובר לחדר הרביעי, ומהחדר הרביעי לתעלת השדרה ומשם לכל הגולגולת.

החלל הזה הוא ה-CSF, כל החדרים מוקפים ב-CSF.

A B C D E F G – 7 חדרים.

ייצור של CSF בחדרים הלטראליים.

התנועתיות הזו, אם יש בעיה באינסטלציה, בצנרת ובחדרים:

כשתינוק נולד, הראש פתוח, אם יש בעיה באינסטלציה – הידרוצפולוס – ראש גדול. הנוזל יעבור לראש.

תפקיד טיפת חלב, הוא לבצע מעקב אחרי התינוק, לא רק לאחר הלידה , אלא באודו בבטן.

במעקב על היקף הגולגולת, שלא גדל באופן חריג, קצת מעבר לנורמה, מיד מעבירים אותו לנוירולוג ילדים.

יש גם מיקרוצפולוס, ראש קטן, במקרה ההפוך.

ובלבד שלא יעבור את הנורמה. אם הוא חורג, הוא נשלח למומחה.

הידרוצפולוס – הטיפול הוא ניקוז, מכניסים נקז שאנט – שמנקז את ה-CSF שמצטבר, למדיאסטינום.

אצל אדם מבוגר, כשהראש סגור, הלחץ הוא הרסני.

הרבה פעמים מסתכל הנוירולוג על גודל החדרים.

אם החדר מוקטן אז זה אומר שיש לחץ על הראש.

אם החדר מוגדל אז זה אומר שיש פחות לחץ על הראש.

זה הסיכום על המוחות והסירקולציה של ה-CSF.

סרטון הסבר על חוליות מערכת העצבים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:
כל חלקי החוליות – חוליות מערכת העצבים - שיעור 9