מערכת העצבים – מערכת הבנויה מקשר של חוטים – שיעור 8

מערכת העצבים - מערכת הבנויה מקשר של חוטים - שיעור 8שיעור 8 – מערכת העצבים בנויה מקשר של חוטים

אם אני מנתח אני יכול לראות את העצבים האלו

מערכת העצבים הפריפרית היא ההמשך של מערכת העצבים המרכזית והיא מתחילה בדיוק איך שנגמרת מערכת העצבים המרכזית

ומערכת עצבים שלישית , נקראת מערכת עצבים אוטונומית.

היסטולוגיה – מדע שעוסק במבנה של רקמות ותאים

מערכת העצבים בנויה מתאים שנקראים נוירונים.

 

חזרה על שרירים

3 סוגי שרירים – שריר שלד, רצוני, משורטט וקשור לשלד.

A I O לכל שריר

למדנו כ-30+ שרירים.

עם הזמן נלמד עוד כמה שרירים.

 

שרירים חלקים

נמצאים בקרביים בויסרה , בכל הצנרת הפנימית.

לא משנה מה היא מוליכה – היא מוליכה באופן בלתי רצוני בפרסטלטיקה.

 

שריר הלב

שריר אשר משולב בשרירים משורטטים ומשרירים חלקים.

 

מבנה העצב

שרשראות ארוכות של נויורונים

כל תא במערכת נקרא נוירון

יש לנו גוף תא , עם חיבורים שיש להם חיבורים מסוימים שנקראים דנטריטים.

הדנטריטים הם למעשה דרכים לכניסת אינפורמציה , אל גוף התא.

אחראים על העברת האינפורמציה שמגיעה אל גוף התא

כל האינפורציה מגיעה לשם

גוף התא מעבד את האינפורמציה ומחליט האם להעביר את האינפורמציה הזו או לא.

אם מחליט לא להעביר את האינפורמציה, היא לא עוברת.

אם הוא מחליט להעביר אותה הלאה, היא יוצאת דרך ה- אקסון.

בתוך האקסון יש לי כפתורים טרמינאליים.

האקסון עטוף במיילין – מעטפת מיילין.

אם יש לי אקסון עם מיילין , לעומת אקסון בלי מיילין, ההולכה של הפולס החשמלי בתוך הנוירון היא הרבה יותר מהירה כשיש מיילין, מאשר ללא מיילין.

 

סלטטורה – שהפולס החשמלי מדלג בין תא לתא.

ישנה פתולוגיה או קבוצה של מחלות, שבהן הגוף, משום מה, תוקף את המיילין של עצמו והורס אותו.

תפקידה של מערכת העצבים לייצר את המיילין.

אוטואמיונית – שהגוף תוקף את עצמו, נלחם נגד עצמו.

במקרה הזה, יש הרס במיילין ויש קבוצה של מחלות והיא נקראת דמנייאליזציה של המערכת.

אמס – טרשת נפוצה.

היא מתוארת באופן הבא:

מגיעים למצב של עד חוסר תנועה ואחרי כמה זמן יש רמיסייה, נסיגה של המחלה.

אתה כאילו מבריא, אך לא תמיד עד לקו ההתחלה.

אתה נשאר עם חוסר.

היא נשארת עם התקף ואז משאיר עוד חסר, ואז יש עוד התקף ועוד חסר וכו'

ועם השנים, הנזק הולך ומצטבר.

חוסר מיילין יוצר חוסר מעבר פולסים טוב, שיוצר חוסר תנועה.

עם הזמן מצבם הפיזי של האנשים הללו הולך ומתדרדר.

מצבם מגיע למצב של הליכה על כיסא גלגלים ועד לחוזר פעילות.

מעבירים את האנשים האלו ב-MS , ההדרדרות הולכת עם השנים ועולה.

המחלה מאופיינת בצורת גלים, התקף > רמיסייה > התקף > רמיסייה.

כמות ההתקפים משתנה מאדם לאדם.

יש תרופה שקשורה למחלה הזו שנקראת קומפ-אקסון.

בעולם התרופות, אפשר להוציא פטנט על התרופה למשך 7 שנים.

טבע הוציאה עליה פטנט 7 שנים, וכל תרופה שבכדי לייצר אותה צריך מחקרים ומעבדות וכו'.

אבל ברגע שייצרת אותה, לא בעיה להעתיק אותה בשנייה.

ואז אחרי כן, כולם יכולים להעתיק אותה. ואז המחיר של התרופה יורד פלאים.

בדר"כ מה שעושה חברה היא תוך כדי שיש לה פטנט, תוך כדי היא מחפשת תרופה אחרת לפטנט נוסף.

התרופה קצת דיללה את ההתקפים וגם עשתה אותה יותר אלימים ופחות נוראים.

MS –  הפקודות שנפגעות כאן הן מוטוריות.

ALS – היו מעט מאוד חולים, מעט מאוד השקעה במחקרים ולכן המחלות האלו , לא כל כך נחקרו וטרם נחקרו. נעשה גל שרצה לעורר את ההשפעה והמודעות למחלה.

גם קשורה לפגיעה כלשהי של מערכת העצבים.

 

מעוררות למודעות למחלות, מגיעה מסלבריטאים.

אליזבת' טיילור התגייסה לעורר את המודעות לאיידס.

 

הנוירון מהווה את יחידת הבסיס , שממנה מורכבת מערכת העצבים.

כלל נוירון, מחובר לנוירון אחר.

כל נוירון מחובר לכ-10000 נוירונים אחרים.

 

החיבור בין אקסון לנוירון הוא מאוד מיוחד – המעבר בין נוירון לנוירון, לא נוגע אחד בשני, אלא מתקיים במקום שנקרא סינפסה.

זה הסוף, החלק הטרמינאלי של האקסון.

בסינפסה, אנו מבחינים בשלושה אזורים – החלק הפרא סינפסי – לפני הסינפסה.

המרחב הסינפטי – שזה הסינפסה.

והחלק הפוסט סינפטי – החלק שאחרי הסינפסה.

 

נבין עכשיו איך מועבר הפולס – מן בלונים קטנים שמלאים בחומר אפור, שנקרא נוירו טרנסמיטור.

מוליך עצבי.

יש כל מיני סוגים של חומרים של נוירו טרנסמיטורים ושמות, כמו נוירו אנדרנלין, אצטילכולין.

שמשמשים כנוירו טרנסמיטור.

הפולס מגיעה מגוף התא אל קצה האקסון, בא לידי ביטוי בחשמל. פולס חשמלי. הפולס גורם לבלונים שבחלק הפרסינפטי, להתקרב אל הסינפסה ולהתנפץ אל הסינמסה.

יש חלקים שמקבלים את ההתנפצות של הנוירו טרנסמיטורים בחלק הפרא סינפטי.

סינפסה זה בעצם מרווח, ומי מעביר את הפולס, נוירו טרנסמיטור.

לכל סינפסה, יש את הנוירו טרנסמיטור שלה.

הסינפסה עובדת רק עם אצאטין חולין, שבתוך הנוירו טרנסמיטורים.

כל מעבר נוירולוגי מתבצע באמצעות סינפסה ובאמצעות נוירו טרנסמיטור.

איזה? תלוי בסינפסה.

1 קבוע, אם עובדת עם נוירו טרנסמיטור מסוים, זה רק זה.

 

יש הרבה מסילות, כמו אקסון, סינפסה והרצפטור (זה שמקבל את הנוירו טרנסמיטורים, שעוברים מהאקסון לסינפסה).

כל מסילה מובילה משהו אחר. ויש המון מסילות.

הנוירון תמיד עובר בכיוון מסוים.

אין כיוון אחר, יש כיוון 1 בלבד לכל אקסון.

 

ישנן מחלות של חסר בנוירו טרנסמיטור. אם יהיה חסר נוירו טרנסמיטור, יהיה קושי בהעברה של הפולס.

 

בפרקינסון יש חוסר בנוירו טרנסמיטור , מסוג דופמין.

בהאלצהיימר יש פירוק ובליעה לא נכון או טוב של חלבון מסוים במוח.

 

כשהתא מקבל אינפורמציה הוא צריך להחליט אם להעביר או לאו.

יש 10,000 מוקדים לכל נוירון והוא בודק איתם אם להעביר או לאו, ועושה שכלול ומבצע או לאו.

בפרקינסון יש חלק שאומרים לא לעשות תנועה וחלק אומרים כן, ואז יש תנועה לא רצונית של שיבוש.

 

יש 2 סוגים של תאים או איניביטורים – אלו שמאיצים לעשות פעולה

אקסיטטומים – אלו שמבטלים לעשות פעולה

 

נוירולוג – לאחר שהוא רופא הוא צריך 7 שנים להתמחות בנוירולוגיה, להכיר כל מסילה וכו'.

סינפסה עובדת לפי נוירו טרנסמיטורים והוא ספציפי למסילה.

אם היא עובדת על אצטין חולין, היא רק מזהה אצטין חולין.

והרצפטורים , בחלק הפוסט סינמפטי, מתאימים בדיוק לחלק הנוירו טרנסמיטור.

עובד כמו מפתח ומנעול.

יש מצב שמישהו מייצר חיקוי לנוירו טרנסמיטר וזה נקרא רעל.

כמו נחש, שהערס שלהם עובד על המערכת הנוירולוגית.

רעל מייצר חיקוי לנוירו טרנסמיטור, שהוא מבלבל את הנוירו טרנסמיטור והוא תופס את האתר בחלק הפוסט סינפטי, וחוסם אותו לקבל עוד נויטו טרנסמיטורים.

 

הנחש מזריק נוירו טרנסמיטור, זה הרעל והנוירוטרנסמיטור משבש את הסינפסה ואז הוא משתק.

כי הרצפטור נתפס עם הרעל שהחליף את הנויטו טרנסמיטורים, הוא בא ומתחרה בנוירו טרנסמיטור המקורי.

נחשים שונים, עובדים על משהו אחר – למשל , ערס שמקריש דם.

הרעל מתחרה בנוירו טרנסמיטור וחוסם את הרצפטורים לקבלת נוירו טרנסמיטורים.

 

מערכת העצבים בנויה ומצוינת בשני צבעים – צבע אפור:

שנקרא THE GRAIN MATTER

והצבע הלבן THE WHITE MATTER

החלק האפור והלבן.

 

החלק האפור נובע מריכוז גופי התאים

החלק הלבן מסמל את המסילות של האקסונים

תאים = אפור

אקסון = לבן

מעטפת של האיבר, החלק ההיקפי חיצוני של האיבר = קורטקס = Cortex.

החלק הפנימי נקרא = מדולה או פרנקלימה.

תאים החומר האפור ריכוז של תאים

החלק הלבן שהוא אקסונים

 

הכפתורים הטרמינאליים הם אלו שמחוברים לשריר

הדנטריטים מעבירים מידע למוח.

מהמוח למטה זה מוטורי – פעולות מוטוריות

מהפריפרייה אל המוח – סנסורי (SENSE – הרגשה).

היא תמיד תעביר את אותה האינפורמציה, שאותה היא מתמחה בהעברה.

 

המוח נתון בקופסא סגורה. כשנולדים עצמות הגולגולת אינן מחוברות, בשביל שיוכל להימחץ בהצלחה, בדרך החוצה.

מתחיל תהליך בגדילה,הם נסגרים עם SOUCHERS – תפרים.

המוח נטול בקופסא סגורה, שנסגרת בגיל מסוים לעולם.

המוח בנוי מ-2 חצאים – מוח ימין ומוח שמאל.

כל חצי מוח, נקרא המי-ספרה (המי = חצי).

אין כל כך הבדל במבנה שלהם מבחינה אנטומית, צד ימין וצד שמאל, אך מבחינת תפקוד, הם מתפקדים שונה.

כל חצי מוח אחראי למשהו אחר – לצורת חשיבה ולצורת חשיבה אחרת.

בין מוח ימין לשמאל, יש מיליוני אקסונים שמחברים בין 2 ההמי ספרות.

 

קורקוס קולוסום

קורקוס קולוסום הוא החלק במחבר בין 2 צידי המוח – המחלק שמדביק בין ימין לשמאל.

או בעברית זה נקרא – קאפיס.

הוא החלק שמקשר ומגשר, בין 2 חלקי המוח.

ישנה תופעה של קצר במערכת, קצר חשמלי.

פתולוגיה – קצר חשמלי , אפילפסיה.

ההתקף הגדול נקרא גראנד דה מאל – GRAND THE MALL

התקף אפילפטי קשה, שבה לידי ביטוי בנפילה, בפרקוסים, לפעמים אי שליטה בסוגרים, משיכה של הלשון, גלגולי עיניים.

התרופה – פיצול הקורקוס קולוסום

הביאו מטופלים ופיצלו להם את המוח, והם הורידו קופסאות והעלו קופסאות, תוך כדי. וכדומה.

קבלו 2 אנשים שונים לחלוטין.

 

יש התקף קטן יותר שנקרא טי מאל – T MALL.

ויש התקף ACINETIC ATTACK – התקף מאוד קטן.

זה התקף רגעי של ממש. תקיעה.

יש התמודדות וגם אנשים שמרגישים שזה מגיע.

 

דיסוציאציה – עשית משהו והתנתקת ושכחת חלק או מה רצית, יש מצבים כאלו:

למשל פגיעות רגשיות, תקיפות, טראומות , אז יש התנתקויות.

בחורה עברה אונס, ומחקה ושכחה שעה וחצי ממה שקרה.

עשו לה היפנוזה ושחזרו קולות והיא שמעה וכו'.

זה השפיע על שארית חייה שהיא שכחה דברים שעשתה וכו'.

מצב פתולוגי פסיכיאטרי.

 

כל אמיספרה בנויה ממספר אונות.

אונה זה לוב.

כשאני אומר אונה – הכוונה היא שכשאני מוציא את המוח , יש חלקים נפרדים במוח.

 

אנו מבחינים ב-4 אונות במוח, בכל צד. 8 בסה"כ.

האונה הקדמית, נקראת האונה הפרונטאלית.

אחרי האונה הזו, יש את האונה הפריטאלית – בצבע כחול במצגת.

הכול בצבעים של אפור ולבן – תאים זה אפור, לבן זה אקסונים.

האונה האוקסיפיטאלית –

האונה הטמפוראלית – אזור האוזן.

כל השמיעה זה טמפוראלי.

 

כל אונה אחראית לתפקודים אחרים.

כל מקום יש לו פונקציה משלו.

המוח בנוי מבליטות ושקעים.

בליטות נקראים גירוסים

שקעים נקראים סולקוסים

בין האונה הפרונטאלית לאונה הפריטאלית, יש סולקוס עמוק שנקרא סנטרל סולקוס.

פרא-סנטרל גירוס – הגירוס הפוסטריורי של האונה הפרונטאלית.

 

הפרא-סנטרל סולקוס ואז הפרא-סנטרל גירוס.

 

הקורטקס המוטורי של כל הגוף – הפרא-סנטרל גירוס. האדום במצגת.

 

ככל שיש יותר מוטוריקה, יחידות מוטוריות, האונה של אותו החלק במוח יותר תופסת מקום.

אפשר לגייס יותר יחידות מוטוריות, בשביל לבצע יותר פעילויות: בעזרת גירוי יחידות מוטוריות.

 

12 עצבים קניאליים אחראים על הפנים.

 

המוח בנוי מ- 2 חלקים, אמיספרה שמאלית וימנית:

כל אמיספרה בנויה מ 4 אונות.

הפרונטלית, פריטאלית, טמפוראלית, האוקסיפיטלית.

ביניהן בין הפרונטאלית לפריטאלית, יש חריץ עמוק והחיבור הוא רק בפנים. סולקוס עמוק שנקרא סנטראל סולקוס.

 

לפניו יש לי פרא-סנטרל סולקוס.

פרא-סנטרל גירוס, הקדמי של האונה הפריטאלית.

פרא-סנטרל גירוס הוא הקורטקס המוטורי, הרצוני של כל הגוף.

הקורקוס קולוסום מפריד בין מוח ימין לשמאל

תכונה קונטרה לטראלית: יש שליטה קונטרה לטראלית – קורטקס שמאל שולט בגוף ימין וקורטקס ימין שולט בגוף שמאל.

ההצלבה המוטורית קוראת באזור הצוואר.

האקסונים יורדים ומצטלבים באזור של הצוואר.

לגבי תחושות סנסוריות –

האינפורמציה מגיעה מצד ימין לדוגמא, עוברת לעמוד השדרה ועוברת לצד שני ורק אז עולה למעלה.

גם הסנסוריקה היא תכונה קונטרה לטראלית.

רק לגבי המיקום שהן קורות , הוא שונה.

מה שיש בו יותר מוטוריקה, החיתוך שלו במוח הוא יותר גדול.

 

קיימות 317 מסילות מהמוח למטה ולמטה למוח.

 

היפסי לטראלי – פעולה הקוראת באותו הצד של המוח

קונטרה לטראלי – פעולה הקוראת בצד השני

 

פוסט סנטרל גירוס – הסנסורי

פרא סנטרל גירוס – המוטורי

הומנקולוס – לפי הגדלים הגאוגרפיים במוח – האיש הקטן שנראה עם ידיים ענקיות.

סרטון על מערכת העצבים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובות פייסבוק

תגובות חשבון וורדפרס

כתיבת תגובה

תוכן עניינים